כל מי שנוסע הרבה על כבישי ארצנו, יכול להגיד, על סמך התבוננות בלבד, שמשטרת התנועה מתמקדת בעיקר בתפישת עברייני מהירות ועברייני אלכוהול. המשטרה כמעט ולא אוכפת, אם בכלל, נהיגה במסלול שמאלי המעכבת את התנועה, נהיגה מסוכנת או עבירות דומות.
 
אני מברך על אכיפת חוקי הנהיגה הקשורים בשכרות; בכל מקום בעולם בו בוצעה אכיפה כזו, ירד מספר תאונות הדרכים הקטלניות באופן דרסטי. אולם, יש לי חילוקי דעות יסודיים עם תפישתה של משטרת ישראל ביחס לאכיפה של מהירות מופרזת לפי החוק. לתפישת המשטרה, המהירות היא אם כל חטאת, ואחראית עיקרית לקטל בכבישים. תפישה זו הובילה להצבת מצלמות מהירות ברחבי הארץ — וברוב המקרים במקומות בהן מהירות הגבוהה מהמהירות החוקית אינה מסוכנת, וזאת על מנת לתפוש ולהעניש נהגים שעברו על המהירות המותרת.
 
אנחנו באוטו טוענים מזה שנים שנסיעה במהירות הגבוהה מזו הקבועה בחוק, אינה מסוכנת לכשעצמה — בניגוד למהירות מופרזת בהתאם לנסיבות, שלא נאכפת על ידי המשטרה ובטח שלא על ידי המצלמות. אומנם ברור שבמהירות אפס אין תאונות דרכים, במהירות נמוכה הנזק קטן וככל שהיא עולה הסיכון לנזק עולה אף הוא. אולם, מיליוני קילומטרים ננהגים בישראל במהירות העולה על זו הקבועה בחוק וללא תאונה.

לדעתנו זה מוכיח באופן עקיף, שהמהירות כשלעצמה לא גורמת לתאונות, חייב להיות לפחות עוד אלמנט נוסף שבגינו קורית תאונה. וכן, לתפישתי, הסיסמא הישנה של הממסד שפמפמה לנהגים את המשפט "תאונות לא קורות, תאונות נגרמות" היא מוטעית ומטעה.
 
תאונות קורות בגלל הצטברות מקרים ברגע ובמקום מסוימים. אחוז אפסי של התאונות קורות משום שמישהו גרם אותן בזדון. הבעיה היא שלא יכולנו להוכיח שאנחנו צודקים. הסיבה הראשונה לכך היא שבישראל התאונות אינן נבדקות על ידי גורם מקצועי במטרה למצוא את מכלול הסיבות שגרמו לה באמת, אלא על ידי המשטרה, שתפקידה המוצהר הוא למצוא את האשם ולהביא להעמדתו לדין.

כביש המערכת/גיליון 393

 
לכן, אם יש אשם ברור, לא נבדקות הסיבות האמתיות לתאונה. מכיוון שקל להוכיח (לפי מרחק הבלימה למשל) שהמהירות בזמן התאונה הייתה גבוהה מהמותרת בחוק, מאשר להוכיח שהנהג קרא באותו הרגע הודעה בטלפון. חלק גדול מסיבות לתאונות שהמשטרה חוקרת, מסומנות כ"תאונות שנגרמו על ידי מהירות מופרזת", והרבה פעמים זה לא ככה.
 
יש עוד שיטה להוכיח אם משהו גורם למשהו אחר לקרות, זאת באמצעות ניסויי מעבדה בהם מבודדים משתנה אחד ובודקים את השפעתו של אותו הגורם על תוצאה כלשהי. אבל לא כל מה שאפשרי במעבדה ניתן ליישום על הכביש, בעיקר שהרשויות לא תמיד מעוניינות בתוצאות. למשל, אם מישהו היה מוכיח שמצלמות המהירות אינן תורמות דבר וחצי דבר לבטיחות בכבישים, המדינה הייתה מפסידה הרבה מאוד כסף מדוחות. ומדוע שתרצה את זה...
 
רצה הגורל, ובית המשפט פסל את מצלמות המהירות מסיבות פרוצדוראליות. במשך חודשים ארוכים, מצלמות המהירות של ישראל לא צילמו את הנהגים המהירים והמשטרה חדלה להשתמש בהן כדי לשלוח דוחות בסיטונות. ומה קרה בחצי השנה הזו? מסתבר שזו הייתה אחת התקופות הטובות מבחינת תאונות דרכים בתולדות ישראל. אם זו התוצאה, האם לדעתכם לא מוטלת חובה על המשטרה או על המדינה לחשב מסלול מחדש?
 
זה הרי ברור לכל הדיוט; חצי שנה ללא מצלמות ומספר התאונות ירד. מבלי להיכנס לסיבות, אולי שווה להמשיך את הניסוי הזה לעוד שנה, לראות מה קורה, אולי התאונות תרדנה עוד יותר? אז מה שברור לכולכם לא ברור למשטרה, עובדה. הם פנו לטכניון, הכשירו את המצלמות והחלו לצלם במלוא המרץ. הקופה הרושמת החלה לצלצל. ומה יהיה על התאונות? זה לא באמת משנה. מישהו ירה חץ ומסמן מסביבו את המטרה. "המהירות הורגת", "המצלמות טובות ליהודים", זו האמת ואל תבלבלו אותנו עם מספרים.
 
מישהו מכם עוד זוכר שבתקופה בה מיקמו את המצלמות, הבטיחו שזה לניסיון, ושאם הניסיון לא יצליח, המצלמות יורדו? אז הבטיחו. התוצאה לא רק שלא הוכחה, אלא הוכח ההיפך, מספר התאונות יורד דווקא כאשר אין מצלמות, והנה המצלמות הופעלו מחדש.
 
אגב, אני בטוח שחלקכם מצקצקים בלשונותיכם. "דני מאשים את המצלמות בתאונות הדרכים כי הוא נוסע בפורשה". אז אלף, אני כבר לא נוסע בפורשה כמעט שנתיים. ובית, לא טענתי את זה. התאונות אינן קורות באופן ישיר בגלל הימצאותן של מצלמות על הכבישים — למרות שאני בטוח שאני לא היחיד שסבל מעצירה פתאומית של רכב לפניי, שנהגו ראה פתאום מצלמה לפניו.
 
יתכן שהכספים הגדולים שהמצלמות האלו מכניסות, מספקים את ליטרת הבשר המצופה מהמשטרה, יתכן שבעצם ההסתמכות המוגזמת על האוטומציה שמספקות המצלמות, אגף התנועה הפסיק לחפש ולהפגין נוכחות במקומות אחרים.
 
אני לא יודע את התשובה, אבל אני יודע, לגמרי בוודאות, שכאשר המצלמות לא צילמו, פחות אנשים נהרגו בדרכים. נקודה. אני גם בטוח שעובדה זו לא נעלמה מעיני המשטרה, השר לביטחון פנים, שר התחבורה, הרלב"ד וכולי וכולי. הם קראו גם קראו את התמונה, הם ראו את המספרים אבל הם מעדיפים לטמון את ראשיהם בחול. חבל.

ביקשתי מעורך מגזין אוטו, יואל פלרמן, לכתוב מכתב פתוח בנושא, לשר הממונה על המשטרה.